בלוג מקצועי

מאת צבי ברונר
3 דק' קריאה
המרחב העירוני הישראלי נעשה צפוף יותר ויותר וכמו בכל העולם יש לכך צדדים שליליים רבים וביניהם הפקקים, הזיהום והרעש. בנוסף לכך, גם התשתיות העירוניות לא עומדות בקצב גידול האוכלוסין ולעתים קרובות, לוקח שנים ארוכות להתאימן לצרכי התושבים.

צבי ברונר, משרד ה-CTO, מלם תים

רעיון העיר החכמה שאמור לתת לקשיים אלו מענה, אינו קונספט חדש וקיים לפחות עשור, אך הוא נתפס בקונטקסט טכנולוגי בעיקר: מערכות טכנולוגיות מתקדמות של חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, מצלמות ועוד מערכות, המתממשקים לאינטרנט (IoT ), המחבר הכל ויוצר מארג שליטה חכם, החולש כמעט על כל הפעילות העירונית. מודל זה אמור לאפשר את מירב היעילות ונוחות החיים לתושבים.
תשתיות ושירותים של ערים חכמות מוטמעים היטב במספר ערים בחו"ל, כשכמה מהבולטות בהן הן סינגפור, ברצלונה וציריך.
שימוש בגלאים ורחפנים גם הוא מאפשר שיפור המענה לציבור – מאיתור מקומות חנייה והכוונה אליהם באפליקציה עירונית, ניטור עומסים בתחנות תחבורה ציבורית ותגבור הקווים בהתאם, באופן גמיש, גם לטובת תגבור מיידי וגם לטובת למידת עומסים ותכנון התחבורה העתידית.
ניתוח כל מקורות המידע, המשולב בכלי חיזוי מבוססי AI, הופך את הערים ליעילות במיוחד. אולם, לעתים קרובות, לא מגיעים ליעילות מקסימאלית, למרות כל הקידמה הטכנולוגית. המומחים בתחום מנסים לשכלל את המודלים באמצעותם נעשים הניתוחים, אך הם כמעט ולא עושים שימוש במשאב אחד משמעותי מאוד – התושבים כחיישנים, במקביל לחיישנים הטכנולוגיים, כמקור מידע ותובנות עבור העיר.
בעידן שבו נעשה שילוב של המרחב הדיגיטלי והחברתי, חשוב לכל עיר לנצל את מלוא מגוון הכלים הזמינים בנושא ולהטמיעם עם מערכות ניהול העיר המסורתיות. להלן מספר דוגמאות:
ריכוז "רגשות" (sentiment) ודעות התושבים, שעולים מהרשתות החברתיות, אתרי אינטרנט, באופן אוטומטי ובזמן אמת. ישנם מספר כלים כאלו תחת השם הכולל:  Sentiment Analysis. מירב הכלים בתחום זה אף מנתחים את המידע הנקלט לפי הרגש (חיובי או שלילי) ולפי מגמות, על פני ציר זמן. ניתן גם לנתח את התוצאות בעזרת כלי AI ו-BI (בינה מלאכותית ומודיעין עסקי).
ישנם כלים טכנולוגיים שניתן ליישם דרכם מנגנונים תפעוליים המשלבים את מעורבות התושבים בניהול העירייה. למשל: סיוע הדדי בין התושבים, התנדבות למגוון רחב של פעילויות עירוניות וכמובן הגשת תלונות על מדרכה שבורה ועץ שנוטה ליפול. כאמור, ניתן להטמיע ולאמת מידע מסוג זה על ידי 'היתוך' מידע בעזרת חיישנים כמצלמות או רחפנים אשר יתעדו את התלונה. ניתן למשל לעשות שימוש באפליקציה שהתושבים מצלמים ומעלים את התמונה, כך שניתן מיד לזהות את מיקום המפגע ולנהל את האירוע, לשלוח צוות, לחזור עם פידבק לתושב וכו'.
דיגיטציה שמאפשרת לתושב לבצע הרשמה עצמית לאירועים, גנים, קייטנות והרצאות. כמו כן, מערכת כזו יכולה לנהל תפוסת אולם, תשלום והנחות. אלו כלים שכבר מיושמים. השלב הבא הוא לעשות ניתוח רצונות והתעניינות התושבים בנושאים שונים ולחזות דרישות עתידיות.
מטבעות וירטואליים – ניתן לעודד השתתפות והתנדבות בקהילה בשילוב תמיכה בעסקים מקומיים ועירוניים בעזרת מטבע וירטואלי קהילתי. ניתן להעניק מטבעות ווירטואליים לתושבים המסייעים לתפקוד העיר ומתנדבים לתועלתה. השימוש במטבע יוגבל רק בתוך העיר ובעסקים מקומיים. כך ניתן להרוויח פעמיים– גם לעודד התנדבות וגם לסייע לצמיחת עסקים מקומיים.
ניתן להשתמש בכלים נוספים הדומים לאלו שהוזכרו לעיל, אך המסקנה ברורה: חשוב לשלב את התושבים במערכות לניהול ערים חכמות ולנצל את המידע היקר אשר מועבר מהם באופן ישיר או עקיף, תוך הצלבה עם טכנולוגיות החיישנים למיניהן, כדי להפוך עיר חכמה לעיר "גאונית", אשר בעזרת מערכות AI מתקדמות תדע להתאים את עצמה לתושביה באופן תמידי.
(מתוך אתר "funder")
https://www.funder.co.il/article/134700
« | »
EmailTelegramLinkedInWhatsAppFacebook